לבני נ' איזי-טו ווד בע"מ ואח'

פסק דין

הליך זה עניינו תביעה כספית ע"ס 396,000 ₪ לפיצוי התובעת, בגין הפרה נטענת של זכויותיה, בהקשר להזמנה לחתונה פרי עיצובה.

א.רקע עובדתי

התובעת הינה הבעלים של עסק להפקות דפוס בשם EZprint, אשר בין יתר עיסוקיה, מעצבת הזמנות לאירועים. שם העסק נרשם כסימן מסחר רשום לשרותי הדפסה דיגיטלית.

הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") הינה חברה אשר עיסוקה שיווק עסקאות חבילה לעריכת אירועי חתונה, המבוססות על התקשרות של בעלי השמחה, באמצעותה, עם ספקי משנה שונים הקשורים להפקת אירוע החתונה (להלן: "חבילות חתונה").

הנתבע 2 הינו הבעלים והמנהל של הנתבעת 1 והנתבעת 3 הינה סמנכ"לית השיווק של הנתבעת 1.

במהלך חודש מאי 2005, ובעקבות חליפת תכתובת דואר אלקטרוני בין התובעת לבין הנתבעת 3, החלו הזמנות לאירועים שעיצבה התובעת להיות מוצגות על ידי הנתבעת, כחלק מאותן עסקאות חבילה לחתונה אשר שווקו על ידה.

קשר זה בין הצדדים הוליד התקשרות במספר עסקאות להזמנת שירותי דפוס אצל התובעת, וזאת עד לחודש אוקטובר 2006 לכל המאוחר, עת הופסקה סופית ההתקשרות בין הצדדים.

במסגרת העדויות אשר נשמעו בהליך זה, העידו התובעת והנתבע 2.

ב.תמצית טענות התובעת

התובעת טענה, כי התקשרותה החוזית עם הנתבעת, אשר גובשה מול הנתבעת 3, הייתה בהיקף מצומצם ומוגדר. לטענתה, התקשרות זו כללה הרשאה מצידה להצגת שבע דוגמאות בלבד של הזמנות לחתונה פרי עיצובה, אשר הועברו על ידה לנתבעת, וזאת, אך ורק ללקוחות אשר הגיעו למשרדי הנתבעת, ולא באתר האינטרנט של הנתבעת (להלן: "אתר הנתבעת"), הפתוח לכלל הציבור.

לטענתה, ההתקשרות בין הצדדים החלה בחודש מאי 2005 והסתיימה בחודש אוגוסט 2006 ולכל המאוחר בחודש אוקטובר 2006, וממועד זה ואילך, היה על הנתבעים להסיר את שמה מרשימת הספקים הקשורים עם הנתבעת ולהימנע מלעשות שימוש כלשהו בשמה, בסימנה המסחרי ובהזמנות פרי עיצובה.

משהנתבעים לא עשו כן, והמשיכו להציג את התובעת ויצירותיה במאגריהם וכן להציג הזמנה לחתונה פרי עיצובה אשר עוצבה כ"פאזל" (להלן: "הזמנת הפאזל") באתר הנתבעת, הזמנה אשר אף לא נכללה כלל באותן שבע דוגמאות שהעבירה לנתבעת, רואה בכך התובעת משום הפרת זכויותיה מכוח סימן המסחר הרשום שלה, זכויות היוצרים שלה וזכותה המוסרית ביצירותיה, וכן משום ביצוע עוולות נזיקיות שונות.

ג.תמצית טענות הנתבעים

הנתבעים טוענים, כי המניע האמיתי לתביעה בהליך זה הינו אכזבתה של התובעת מכמות ההזמנות שהולידה ההתקשרות עמם. לטענתם, ההתקשרות בין הצדדים היתה חופשית ומרצון, והיה ברור, כי דוגמאות ההזמנות לאירועים שהעבירה התובעת לנתבעת, יוצגו על ידם כחלק מאותן חבילות חתונה המוצעות על ידם ללקוחותיהם. לטענת הנתבעים, התובעת מעולם לא הלינה על הצגת דוגמאות ההזמנות על ידם ללקוחות, אלא, דווקא להיפך, היא נהנתה מהפרסום הנלווה לכך, לה וליצירותיה.

בנוסף, טוענים הנתבעים, כי לא נעשתה מצידם כל הפרה של סימן המסחר הרשום של התובעתז זאת, באשר אינם עוסקים כלל במתן שרותי הדפסה או מתן כל שירות דומה אחר וכל עיסוקם הוא במתן שירות תיווך בין המציעים באתר הנתבעים לבין רוכשים פוטנציאליים. אף הטעיה כלשהי לא נעשתה מצידם, באשר לא די בעצם הדמיון בהיגוי הלשוני, של שם התובעת ושם הנתבעת, המתחילים שניהם במילה הלועזית "איזי", כדי להטעות את הציבור.

לטענת הנתבעים, אף לא נעשתה מצידם כל הפרה של זכות יוצרים של התובעת מצידם, באשר ההזמנה נשוא ההליך אשר הוצגה באתר הנתבעים הינה בגדר מוצר "שימושי ומוכר". בנסיבות אלו, טוענים הנתבעים, אף אין מדובר בהתעשרות שלא כדין מצידם על חשבון התובעת, בהתרשלות כלפיה, או בגזל זכויותיה.

הנתבעים 2 ו-3 אף טענו, כי ההתקשרות החוזית והאירועים הנדונים נוגעים לתובעת ולנתבעת 1 בלבד ואינם מקימים עילת תביעה אישית כלשהי כנגד מי מהם.

ד.דיון

ד1.טענות התובעת להפרת סימן המסחר הרשום